Daf 62b
בְּסֵירוּגִין מַהוּ תֵּיקוּ
מָצַר לוֹ מֶצֶר רִאשׁוֹן וּמֶצֶר שֵׁנִי וּמֶצֶר שְׁלִישִׁי וּמֶצֶר רְבִיעִי לֹא מָצַר לוֹ אָמַר רַב קָנָה הַכֹּל חוּץ מִמֶּצֶר רְבִיעִי וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֲפִילּוּ מֶצֶר רְבִיעִי וְרַב אַסִּי אָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ
סָבַר לַהּ כְּרַב דְּאָמַר שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר וּמִדְּשַׁיַּיר בְּמֶצֶר שַׁיַּיר נָמֵי בְּכוּלְּהִי
אָמַר רָבָא הִלְכְתָא קָנָה הַכֹּל חוּץ מִמֶּצֶר רְבִיעִי וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַבְלַע אֲבָל מַבְלַע קָנָה
וְכִי לָא מַבְלַע נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין אֲבָל לֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין קָנָה מִכְּלָל דְּכִי מוּבְלַע אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין קָנָה
אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבָא הִלְכְתָא קָנָה הַכֹּל וַאֲפִילּוּ מֶצֶר רְבִיעִי וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּמַבְלַע אֲבָל לָא מַבְלַע לָא קְנֵי
וְכִי מַבְלַע נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין אֲבָל אִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין לֹא קָנָה מִכְּלָל דְּכִי לָא מוּבְלָע אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין לָא קָנֵי
שָׁמְעִינַן מִתַּרְוַיְיהוּ לִישָּׁנֵי דְּרָבָא דִּבְשָׂדֶה לָא שַׁיַּיר וְלָא מִידֵּי וְשָׁמְעִינַן נָמֵי דְּהֵיכָא דְּמַבְלַע וְלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין קָנָה לָא מַבְלַע וְאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין לֹא קָנָה
מַבְלַע וְאִיכָּא עֲלֵיהּ לָא מַבְלַע וְלֵיכָּא עֲלֵיהּ אִתְּמַר לַהּ לְהַאי גִּיסָא וְאִתְּמַר לַהּ לְהַאי גִּיסָא שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי:
Tossefoth (non traduit)
איתמר להאי גיסא ואיתמר להאי גיסא שודא. אע''ג דבעלמא בכל דוכתי אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה ואוקי ממונא בחזקת מריה בין היכא דמספקא בעובדא היכי הוה כגון לעיל (בבא בתרא דף לב:) דאמר דאיכא סהדי למר ואיכא סהדי למר היכא דקיימא ארעא תיקום בין מספקא לן בדינא כההיא דסוף השואל (ב''מ דף קב:) דמוקי שמואל למתני' באחד ששכר מרחץ בבא באמצע החדש לכך יחלוקו דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או אחרון אבל בא בתחלת החדש כולו למשכיר בסוף החדש כולו לשוכר דהמע''ה אלא שכאן נראה לחכמים לעשות שודא וגבי קדשה בעשרים ונתן לה ל' חצאין בפ' מי שמת (לקמן בבא בתרא דף קמה.) דמספקא לן לרבי יוסי אי קדושין לטיבועין ניתנו אי לאו ואין מונה לה בכסף כתובה מכסף קדושין אלא מחצה והיינו חולקין ולא בעי למימר המע''ה אע''ג דמסתמא לא סבר כסומכוס דלית הלכתא הכי ועוד דאוקי שמואל מתני' דסוף השואל דאיירי בה ר' יוסי בבא באמצע החדש היינו כרבנן דסומכוס וכן לרב אסי בפ''ק דבבא קמא (דף ט. ושם) גבי אחין שחלקו ובא בעל חוב וטרף חלקו של אחד מהן דאמרינן נוטל רביע בקרקע כו' דמספקא ליה אי כיורשים אי כלקוחות דמו וחולקין ולא אמר המע''ה וביש נוחלין (לקמן בבא בתרא דף קכד:) נמי גבי בכור שאינו נוטל פי שנים במלוה דהו''ל ראוי ובמלוה שעמו אמר התם (דף קכו.) דפליג משום דהמע''ה דמספקא לן אי גמר ומשעבד נכסיו כל כך שיהא אביו מוחזק כדי שיטול בהן פי שנים או לא וחולקים מספיקא וכן (ב''מ דף פג.) דדרו באגרא ואיתבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד וזוטר לתרי קרוב לפשיעה וקרוב לאונס בכל אלו היה נראה לחכמים שיחלוקו והיכא דלא מפרש גמרא מידי אית לן למימר המע''ה והיכא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וס''ל לדיין כחד מינייהו ועבד מאי דעבד עבד דהכי אמר בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מח:) השתא דלא איתמר לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואי מספקא לדיין כמאן הלכת' המע''ה:
אָמַר רַבָּה פַּלְגָא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא פַּלְגָא פַּלְגָא בְּאַרְעָא דְּאִית לִי רִיבְעָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי שְׁנָא הָכִי וּמַאי שְׁנָא הָכִי אִישְׁתִּיק
אָמַר אַבָּיֵי אֲנָא סָבְרִי מִדְּאִישְׁתִּיק קַבּוֹלֵי קַבְּלַהּ וְלָא הִיא חָזֵינָא הָנְהוּ שְׁטָרֵי דְּנָפְקִי מִבֵּי מָר וּכְתִיב בְּהוּ הָכִי פַּלְגָא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא פַּלְגָא פַּלְגָא בְּאַרְעָא דְּאִית לִי רִיבְעָא
Tossefoth (non traduit)
חזינא להנהו שטרי דכתב בהו פלגא דאית לי בארעא פלגא. כלומר היו מגבין פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא היו מגבין אותו ריבעא:
וְאָמַר רַבָּה מֶצֶר אַרְעָא דְּמִינַּהּ פַּלְגָא פַּלְגָא מֶצֶר אַרְעָא דְּמִינַּהּ פְּסִיקָא תִּשְׁעָה קַבִּין
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מַאי שְׁנָא הָכִי וּמַאי שְׁנָא הָכִי אִישְׁתִּיק סְבוּר מִינָּה אִידֵּי וְאִידֵּי פַּלְגָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source